משה הלוי (הלמו), תושב עכו בן 36, החשוד שפרסם באתר אינטרנט את שמה של המתלוננת נגד ח"כ חיים רמון, נעצר על-ידי שוטרי היחידה הארצית לחקירות הונאה. בחיפוש שנערך בביתו נלקחו מחשבים, כמות גדולה של תקליטורים, שישה דיסקים קשיחים, קלטות גיבוי וכרטיסי זיכרון שונים. בנוסף, השוטרים שהגיעו לביתו של הלוי טענו כי הוא תקף אותם.

22.9.2006, עדכון: הלמו שוחרר

30.9.2006, עדכון: המשטרה פרצה לבית הלמו בצו בלתי חוקי

22.10.2006, עדכון: ראיון עם הלמו

28.1.2007, עדכון: פרשת "הלמו" מגיעה לבית המשפט העליון

1.2.2007, עדכון: "צו חיפוש פתוח" שניתן למשטרה ולא נמסר

פרקליטו של החשוד, עורך הדין בועז גוטמן, אמר בדיון: "מדובר באדם ללא הרשעות קודמות, שעוסק בעיתונות והוא לא צריך תעודה מאחר ואין הליך רישוי לעיתונות בישראל". לדברי גוטמן, הלוי חשוד בפרסום פרטיה של מתלוננת בתיק נגד השר רמון, לא נפגעת בעבירת מין.
כאן

בדיון אמר עורך דינו בין היתר כי העתקת הדיסקים שלו ב-FBI ובכל יחידה אחרת לוקחת בערך 6 דקות. למשטרת ישראל אין את הציוד לכן בית המשפט נתן להם 60 יום. זה צריך לקחת 6 דקות בדיוק. איסור ההתחברות לאינטרנט ל-60 יום בבקשת המשטרה הוא לא מידתי.
כאן

למקרא הדברים מתעורר רושם מאד לא נוח, כאילו היסטוריה זו המריצה את החקירה מעבר למידתה הנכונה. בפרט קשה להשתחרר מהרושם הזה בשל העובדה ששמה המלא של א', המתלוננת נגד נשיא המדינה קצב, התפרסם בפורומים של אתר אינטרנט ידוע ואין חוקר, עוצר ומחרים מחשבים.
כאן

צריכים להיכנס למעצר יחד עם הלמו:

  • מנהלי ועורכי תפוז ומנהלי ועורכי גלובס שבגלל המחדל שלהם הקישור עדיין קיים.
  • אני, בגלל שקישרתי לפוסט בבלוג של הלמו
  • האחראית על אתר האינטרנט של הנשיא
  • מנכ"ל בית הנשיא שהוא הממונה שלה
  • מנהלי גוגל שמאפשרים את פרסום שמה המלא של א'
  • דבורית שרגל שבתגובות לבלוג שלה בדהמרקר מופיע שמה המלא של א'
  • עורכי דהמרקר שמאפשרים לשמה המלא של א' להופיע באתר שבאחריותם
  • מנהלי ועורכי אתר NRG שבפורום שלהם מופיע שמה המלא של א'
  • מנהלי ועורכי אתר רוטר (אבל זה לא חדש)
  • מנהלי ועורכי אתר ואללה!
  • מנהלי ועורכי Ynet
  • מנהלי ועורכי אתר "דיבורים"
  • מנהלי ועורכי אתר הייד פרק

כאן

אז נכון, להלוי היסטוריה ארוכה מאוד של הסתבכויות מיותרות עם המשטרה, ונראה כי יסוד הרסני באופיו דוחף אותו שוב ושוב לעימותים עסיסיים עם בכירים בהם רק יפסיד, אך מתעורר חשד כי הוא הפך עבור המשטרה לשק חבטות שמייצג את הרע שבאינטרנט.
כאן

בפורום סקופים של רוטר הועלתה התיאוריה לפיה המשטרה שמה עין על הלוי עקב סיכסוכים קודמים - למשה הלוי יש היסטוריה של היתקלויות עם משטרת ישראל. בעבר הוטרד על ידי שוטר בעת שטייל ברחוב בשעת לילה, הקליט את השיחה, ופירסם את ההקלטה ברשת.
כאן

הלמו איש פרובוקטיבי, מעצבן לעתים קרובות, ונראה שהוא נהנה לחולל מהומות. אבל כל מה שהוא עשה, או נטען שעשה, אינו עומד מול השרירותיות שבה משטרת ישראל ומפלג עבירות מחשב נטפלים אליו ואל מעשיו. אין מנוס מהתחושה שהלמו "מסומן" על ידם של אלו שערוות חוסר היכולת שלהם להגן עלינו נחשפת על ידו.
כאן

האחריות על שמירת המידע היא של מי שאמור לשמור עליו. מרגע שהמידע שוחרר, אין לבוא בטענות לאף אחד אחר. באשר לאיך שהוא השיג את המידע: אם המידע דלף בצורה לא חוקית, שיעצרו את מי שאחראי על הדליפה שלו.
כאן

ללא הסתה למרד ולעבירה על החוק, מה היה קורה אם כאות מחאה על מה שנעשה להלמו היו מתמלאים אתרי האינטרנט, הטוקבקים, הפורומים, והכל, באותם פרטים, ולאו דווקא בכוונה לפגוע באותה ה' או א', אלא בכדי להראות שלמשטרה אין יכולת לעשות כלום? האם אלף בלוגרים היו נשלחים למעצר? האם מאה אלף בלוגרים היו נשלחים למעצר?
כאן

הלוי יישאר במעצר לאחר שמעצרו הוארך פעמיים. זאת, לאחר שהודיע כי לא יעמוד בתנאי השחרור בערבות ובאיסור על חיבור לאינטרנט למשך 30 יום (המשטרה ביקשה 60!), הדרושים כדי לבחון ולהעתיק את תכני הדיסק הקשיח שלו. הליך שאמור לארוך מספר דקות בלבד.
כאן

הלוי סירב לתנאים, ואמר שאיסור כניסה לאינטרנט יפגע בעסקיו אנושות. כן אמר כי אין באפשרותו להפקיד את סכום הערבות, ולפיכך טרם שוחרר.
כאן

אין חתימה על ערבות, אין חתימה על איסור גלישה באינטרנט, הלמו עדיין במעצר. מה שמעניין הוא, שהמשטרה מודה שהיא יודעת ששמות המתלוננות פורסמו בעשרות אתרים. טוב, אבל למה לעצור אותם, כשאפשר לעצור את הלמו?
כאן

נסכם את זה במשפט אחד: יום עצוב לדמוקרטיה הבלוגרית הישראלית
כאן

עו"ד גוטמן טוען, כי המשטרה רוצה לראות את הלוי במעצר בחג, וזו הסיבה שמתנכלים לו. "מדוע לא עצרו את הבדרנים שי ודרור, שלפי הפרסומים בתקשורת פרסמו את שמה של המתלוננת נגד קצב?", הוא תוהה. "החקירה נגדו לא החלה השבוע, במשטרה רצו לתזמן את זה לחג, כי הם צריכים כותרות".
כאן


משה הלוי, שנעצר בחשד כי חשף את שם המתלוננת נגד חבר הכנסת חיים רמון, שוחרר ערב החג לאחר שהוסכם כי המשטרה תפקח על מחשבו באמצעות האינטרנט. את הערבות הפקיד עבורו מפיץ דוא"ל הזבל אמיר גנס.
כאן

"חוקרי המשטרה הוליכו שולל ככל הנראה 2 שופטים בשבוע שעבר בתל אביב", כך אומר קצין בכיר במשטרת ישראל אחרי שראה בעיניו את צו החיפוש בביתו של הלמו. הקצין הבכיר אמר כי "הצו בטל מעיקרו". הקצין סיים בכך שאמר כי "אני לא מאמין למראה עיני".
המסמך מצוי בטיוטת בקשה של הלמו שהוכנה לבית המשפט בעניין המחשבים שנתפסו.
כאן

"יש הרבה אנשים במדינת ישראל שמודדים הישגים בכסף. יש דברים שלא נמדדים בכסף, אלא נמדדים על פי הכרה, וזו תגיע לא עוד שנתיים או שלוש, אלא עוד עשר או 20 שנה. אז אנשים יבינו איך האינטרנט הפך להיות משהו שהמדינה שולטת עליו".
כאן

שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן, העניק זכות עתירה לעורך דינו של הלמו. דרישתו של הלמו לקבל לידיו בחזרה את הכונן הקשיח שלו, הפכה לדיון על פרטיות, חופש ביטוי וגבולות הסמכות של המשטרה.
עו"ד גוטמן מציין בעתירתו כי המשטרה השתמשה בצווי חיפוש שנויים במחלוקת ופגומים כדי לתפוס את הכונן המדובר, ולטענתו, השוטרים נהגו בברוטאליות פיזית ולא הציגו בפני הלוי כל צו חיפוש.
כאן

עו"ד חיים רביה, המתמחה במשפט פלילי ובמשפט בנושאי אינטרנט וטכנולוגיה: "המשטרה לא יכולה להתנהג כמו אחרון בעלי הדין האזרחי, שרוצה להשיג את המקסימום שבית המשפט ייתן לו. המשטרה חייבת להתחשב בשיקולים ציבוריים ובהם זכויות החשוד לפגיעה מינימלית בפרטיותו, בעיסוקיו ובחייו. משטרת ישראל לא יכולה בשום צורה פנים אופן לאמץ מדיניות גורפת של 'נבקש' ו'נשיג' כל מה שאנחנו יכולים בלי שום מגבלה – אפילו לא מגבלה של סוג העבירה הנידונה."
כאן



לדף הראשי   לדף הקודם

קישורים

קישורים